אלה ללא ספק היו הארבעה ימים הכי מתוכננים בחיי 
אבל זה גם בהחלט הפך את השביזות של אחרי החגים להרבה יותר נסבלת, ואת הביקור ברומא לחוויה מוצלחת מאד. אז מומלץ בהחלט לתכנן מראש ועם זאת לשמור על ספונטניות אבל טוב שתהיה לכם בגוגל מאפס רשימת מסעדות, פאבים, חנויות ודברים מיוחדים לעשות מעבר לאתרים ההיסטורים כי זה בהחלט משדרג וחוסך זמן.
יום ראשון.
טיסת ריינאייר סבבה לגמרי. שילמנו תוספת על מזוודה בשביל הסוודרים אז לא עשינו תיזה על הטרולי. הנציג בבורדינג אמר לי שאין בעיה להכניס תיק יד בנוסף לתיק גב למי ששילם את התוספת, אז למקרה שתזדקקו לקניות שווה לקחת תיק יד מתקפל במזוודה.
חשוב להדפיס את כרטיסי העליה למטוס. ואם יש לכם אפשרות לעשות צ'ק אין לטיסה חזור מראש (למשל למי ששדרג את הכרטיס בהוספת מזוודה) אז גם של החזור כי לא בטוח שיהיה לכם היכן להדפיס ואם מאיזושהי סיבה האפליקציה לא תעבוד.. חבל כי יש קנס של 50 יורו לפי השמועות (והכל גם כתוב באתר). חשוב גם שיהיו לכם מים בתיק לטיסה כי סתם יקר על המטוס (בארץ אפשר להביא מהבית, ברומא רק לקנות בשדה כי אוסרים להכניס – 1.5 יורו לבקבוק קטן בקופה של הדיוטי, אז לא נורא). הטיסה היחידה של ריינאייר חזרה יצאה בבוקר וזה היה מבאס, בדיעבד הייתי מחפשת טיסה אחרת מאוחרת יותר ונהנת עוד קצת מהיום האחרון.
מלון קונדוטי באיזור המדרגות – אהבנו מאד. צנוע ונקי. מיקום מעולה. חדרים חמימים ונעימים ושירות אדיב. ישנו בבניין "על יד" (נחשב כנראה זול יותר) והיה אחלה (ממש מול הפומפי טרמיסו). יש קומקום בחדר ותיונים, מקרר מיני בר קטן. מתאים למי שלא מחפש מלון מפנק במיוחד אבל שיהיה נעים, מרכזי ולא יקר.
הגענו רק בעשר בערב, אבל בכל זאת יצאנו להסתובב ברחובות. הכל היה מואר בפרט באיזור המדרגות ומזרקת טרווי.
יום שני
קפה גרקו – השני העתיק בעולם (פתחו ויקיפדיה). קפה ומאפה בעמידה (שאלו את המוכר/ת מה מומלץ. המחירים בישיבה גבוהים בהרבה). להכנס גם פנימה להציץ על הספה של כריסטיאן אנדרסן (התרשמנו שהכניסה מותרת גם אם לא הזמנתם כלום).
הערה כללית בכל מקום – בדקו מחירים בישיבה ובעמידה כי יש הבדל משמעותי לרוב.
משם המשכנו ברגל לטירת סנטאנג'לו. שווה להכנס ולו בשל התצפית היפה שאליה מגיעים בסוף. סיור של כשעה, טוב גם ליום גשום כי יחסית סגור שם.
משם המרחק לותיקן הוא מספר דקות ברגל. עצרנו בטראפיצ'ינו Trapizzino – Via Giovanni Branca, 88, 00153 Roma (על בסיס המלצה של מיכל מילרד שהיתה כאן) – ארוחה קלה ומהירה ובירה – טעים. ישבנו מול החלון ובהינו בגשם. מומלץ להפסקה לפני הסיור, או אחרי. בכל מקרה לסיור כדאי להגיע אחרי שנחתם (אין כמעט מקום לשבת תו"כ), שבעים, עם בקבוק מים, כוח וסבלנות. אנחנו הגענו ביום עמוס במיוחד לאחר שהמקום היה סגור יומיים לרגל הכריסמס. אם יש לכם מטריות ארוכות או חפצים גדולים – כדאי להשאיר במלון כי ידרשו מכם להשאיר לשמירה בכניסה ואז לחזור בחזרה בסיום לפני שהקופות נסגרות וזה עלול להגביל.
בותיקן לקחנו סיור עם שמואל פוקר וכל מילה נוספת מיותרת אבל בכל זאת: חמוד חמוד חמוד! מטח ירי של מידע ואנרגיה מטורפת על התככים בנבכי הותיקן, האמנות, הפוליטיקות וחיי האהבה של תושביה החל מהכמרים ועד החיילים בש.ג. סיור בראש צעיר ומגניב שהופך את הביקור לחוויה תוססת ומרתקת היינו כ-10 אנשים סהכ וזה היה נחמד מאד. הסיור פורמלית בין 3-4 שעות, אך לרוב נמשך אפילו מעל 5 ויותר אז קחו בחשבון (מי שנמאס לו יכול לחתוך כמובן לפני). הבן אדם דוקטורנט לאמנות והמפגש האישי איתו הוא חוויה בפני עצמה. נכס לישראלים שמבקרים שם – שווה!
אח"כ הלכנו, בעקבות המלצה של זוג שהיה איתנו בסיור, למסעדת דינו וטוני Via Leone IV, 60, 00192 Roma RM, איטליה (הזמנו מקום תו"כ הסיור). מרחק הליכה משם – טריטוריה קטנה ופשוטה שמנוהלת עי דינו וטוני – צמד אחים בעלי המקום (מובלעת באמצע הרחוב שלא היינו מבחינים בה אחרת אז חפשו לפי הכתובת). כשנכנסנו שניהם הסבירו לנו פנים, ותיקשרו איתנו באיטלקית חמה ואדיבה, כך שהבנו הכל . על הקיר – תמונה של השניים מימי ילדותם. תנו להם פשוט להגיש לכם מה שיש ותזרמו.. מפנקים מכל הלב, אוכל פשוט, טעים וטרי, והחשבון יצא פחות מ- 60 יורו לזוג כולל יין, צ'ייסרים, קינוחים, ואיזה עשרים אלף מנות.
רק בקשו גם ארטישוקים מטוגנים כי לפעמים לא מגישים משום מה.
כשיצאנו היה די מאוחר – לא קנינו כרטיס מראש אז לא יכולנו לתפוס אוטובוס (צריך לקנות מראש בחנויות טבק). גם מוניות לא עצרו ברחוב למרות נסיונותינו. לבסוף, אחרי שדי קפאנו.. פשוט נכנסנו למלון סמוך ברחוב וביקשנו בקבלה שיזמינו עבורנו (טיפ אם אתם נתקעים כי קצת קשה למצוא שם מוניות ברחוב). אופציה נוספת: מס טלפון שקיבלנו מהמלון להזמנת מונית (מקוות שיעבוד לכם כי לא ניסינו): 063570
יום שני
סיור אוכל בערב עם נתי (הדרכים ברומא) – מהמם. נתי פינק אותנו, ולקח אותנו למקומות מיוחדים ומשובחים. לא נפרט יותר מידי כדי לא לעשות ספויילר, אבל בהחלט סיור מומלץ ושונה מלשבת בעוד מסעדה טובה. בקיצור, מומלץ בחום.
אחרי הסיור שהסתיים מאד מאוחר, צעדנו ברגל לאיזור טרסטוורה. הגענו לשם בסביבות 23:00 פלוס. המקום שקק חיים והיה מלא בצעירים (וכך גם כשהגענו קרוב לאחת בלילה למחרת אז אם חשקה נפשכם ביציאה, אל תוותרו גם אם השעה מאוחרת). נכנסנו בספונטניות לפאב והתאהבנו. זכינו להופעה של להקה מקומית ומאד נהננו.
יום שלישי-
על הבוקר תפסנו מונית לבזיליקה (ע"י הקוליסאום) לראות את "משה" החתיך לפני שמתחיל התור ואכן היה דליל למדי. המוניות לא יקרות ורוב הזמן צעדנו גם ככה, אז כשלא, פשוט תפסנו מונית וזה היה ממש נוח. אח"כ לקוליסאום – למרות שאמרו פה שלא היו תורים בימים שלפני כן, ועל כן לא הזמנו כרטיסים מראש. כשהגענו גילינו תור ארוך ארוך. ויתרנו על הכניסה והסתובבנו בחוץ (מה שלא היה נורא מבחינתנו אבל כדאי להזמין מראש למי שרוצה להכנס – חבל אחרת. יש אופציה גם לרכישת סיורים במקום שחוסכים את התור).
ספוליאטלה – המאפה המקומט. באיזור הפנתאון (ולא ע"י המדרגות) מאפיה בשם Don ninno. מול הטאצה דורו המפורסם (גם כאן לקחת בעמידה או לשלם תוספת).
מסעדת פועלים באיזור המדרגות שנתי המליץ עליה (ולא מרגישה ככה בכלל) שווה מאד (היינו בערב) ממש ליד הפומפי טירמיסו – למסעדה קוראים אותלו. הכל היה טעים אבל לא לפספס את המיקס ארטישוקים (הקריספי ומטוגן- יש 2 סוגים בתפריט). גם הלזניה נהדרת.
באיזור המדרגות חוויה להסתובב ולבקר בחנויות היוקרה (גם בלי לקנות)
הדיוטי ברומא מאד נחמד ופטור ממס – שווה לקנות אלכוהול וקוסמטיקה. יש mac פטור ממס (על המחיר המקורי שממילא זול יותר מהארץ) אבל לא תמיד הכל במלאי (יש גם חנויות מותגים אחרות אבל לא נכנסנו)
תשלום באשראי – לא לשכוח להצטייד בסיסמה עדכנית כי דורשים הקלדה במעמד החיוב.
