המיינקות מצ'יוצ'יאריה (Ciociaria)

מדובר בנשים צנועות במקור שהגיעו מהכפרים הרבים ומהעיירות בחגורת העיירה פרוסינונה. נשים איכרות אלה גויסו באופן נרחב בסוף המאה התשע עשרה להיכנס לארמונות של משפחות אצילות ועשירות במתכונת מתן "טיפול". עבור אותו חלב מבוקש כצוף יקר ועשיר, למרות ההקרבה להיות מחוץ לבית, לנשים אלו התייחסו לרוב כמו מלכות. המטפלות, נחשבו לפנינות של נפת Ciociaria, שהגיעו כולן מהכפרים המכתרים את פרוסינון, כמו ורולי, פרנטינו, פסטנה, אלטרי ורבים אחרים.

למיינקות, לעומת זאת, לא היה מוניטין בכל מה שהיה קשור לאופנה של אותה התקופה – הם היו נתונים למיקוד בחלבם ובגדיהן היו פשוטים ונוחים. לא פשוט להיכנס לחדרים האינטימיים ביותר של העשירים ולדאוג לנסיכים – ילדי השמנת של האצולה האיטלקית. זו הסיבה שהמיינקות היו עוברות מסכת בדיקות מדוקדקות שונות בכדי לברר את התכונות התזונתיות של חלבן ולקבל תמונה מלאה על בריאותן הכללית. ביקורים רפואיים היו בגדר חובה לפני הגיוס שהתקיימו בנוכחות דמות נפוצה מאוד מהעיירה פרוסינון ובנוכחות "שדכן" ואשה שהיא גם מיילדת. בעת העתיקה ה"שדכן" היה גם מתווך בתחום המסחר ומכאן ניתן להבין שהיה כאן מיקוח בגובה השכר! היה גם היה! מיקוח, שהיווה למיינקת יתרון גדול ופתח לה חלון הזדמנויות.

משפחות העיר העשירות הוקסמו עד מהרה מהמודל החינוכי של נשות ciociare, קשות אך אוהבות. כוחן של האיכרות נבע מעבודתן הקשה בשדות, תזונתן הבריאה והיחלצותן מסיטואציות ללא פגע, כמו הכפריות של פעם בהשוואה לעיר הלא בריאה, וזה מה שהפך אותן לאידיאליות למשימה זו.

בזמנו, נהוג היה לחשוב שאורח חיים אמיתי זה השפיע על חלב האישה וכתוצאה מכך על מצבו הבריא והחזק של התינוק. גורמים אלה לא הספיקו כדי להבטיח את שכירתה של הצעירה, למעשה, היה צורך לעבור שורה של בדיקות והתאמות כדי להתקבל לעבודה על ידי המשפחות הבולטות בעיר.

היו הרבה בדיות לגבי שכר המיינקת, הסברה היא ששילמו להן טוב מאוד, עם זאת, מעולם לא ניתן היה לדעת בוודאות את שכרן ממוצע. נשים אלו בהחלט זכו למשכורות משולשות משל גברים רבים. במציאות, המשכורת לא כללה רק סכום כסף, שהלך כמעט כולו לטובת ה"כפר" אלא גם עבור המשפחה ולבניית בית קטן. אף עובד לא היה מרוויח כך באותה עת מעולם.

המיינקות היו לרוב כל כך פופולריות, ונחשבות ליקרות כל כך שמעסיקותיהן ניסו להחזיקן במתנות רבות, כמו בגדים מחויטים, אלמוגים ומצעים. נשים צ'יוצ'ריות תמיד היו מפורסמות בזכות סיכות זהב, אלמוגים, בעיקר שרשראות ועגילים עדינים; שלעתים קרובות קיבלו במתנה מהמשפחות בהן הועסקו. הם יכלו להגיע למשכורות גבוהות מאוד בעשרות אלפים לא כולל מתנות קטנות שמנות ויקרות, כמו מחוכים, צעיפים ומניפות של עשירים, שהיוו "ביצי זהב" בעלי ערך רב, ש למיינקות ה צ'יוצ'ריות הייתה גם הזדמנות להגדיל את הכנסותיהן. הפיצוי הוכפל, עם הנקתו של הילד השני, מכיוון שהזרימה החלבית גדלה במידה ניכרת; בנוסף, המיינקת נחשבה אז למומחית ותיקה בתחום הטיפול בילדים. לעיתים רחוקות יכלו נשים אלה לבקר את משפחותיהן, מכיוון שלא רצו להסתכן בהריון עם בעליהן.

אולם כשחזרו, לבושים היטב, עם נעליים מהעיר הגדולה, שונים מאוד מהיפים,העתיקים הכפריים, עם אלמוגים יקרים, עוררו התפעלות בקרב נשות הכפר. המיינקות שהתרגלו לעבודה הקשה בשדות, היו בדרך כלל בעלות מבנה גוף בריא וחזק, היו חייבות להישאר בעיר, כדי לא להסתכן בהדבקת התינוק ועשו מאמצים גדולים והקריבו הרבה. לא לראות את המשפחה היה מרתק, אבל אבטחת ההכנסה הייתה חיונית באותם זמנים קשים ולא כדאי לקחת סיכונים.

היו משפחות מקפידות, בעידן של מסורות ואמונות טפלות, שלא סמכו רק על "השדכן" או על המבדקים וההתאמות התיאורטיים, אלא שהם דרשו הרבה יותר בלשון המעטה… לא היה זה נדיר להשתמש במערכת ה"מגע", שיטה לא שגרתית, בה הושבו המיינקות על כסאות בסביבה חשוכה, שבה אם ​​ הרך הנולד ממשמשת את שדיה של המועמדת ואף מתיזה את חלבה. החל מהמיינקת שהגיע מהכפר שהציעה מעט מאוד חלב, המיינקות נכנעו ברצינות לבחירות הללו מרצונן החופשי.

כדי להתקבל לעבודה, הנשים הללו כמו שאמרתי, היו צריכות לעבור גם את מבחן ההתזה! המעסיקה הייתה לוחצת על שד אחד וזה שזרם החלב בו היה החזק ביותר, ואיך אומרים? הושפרץ למרחק של כמה מטרים, הוא זה שנבחר והותיר את כולם שם ללא מילים 😉 אבל מי היו אותן המיינקות הללו? איזה שם היה להם? במציאות, מה שחשוב זה להתייחס אליהן ככוח עבודה שבנה חלקים חשובים מהארץ הזו, ובאותה עת העלה את המעמדות השולטים. האופי החביב והאהוד של נשות Ciociaria העלה אותן בסולם העדפות אצל המשפחות בהן עבדו. נרקמו חברויות וקשרים בין המיינקות למשפחות בהן עבדו, שנמשכו לאורך זמן, כמו גם חיבה והרבה הכרת תודה. למרות המרירות בהשארת ילדיהן בחיק הטבע, והמחשבה שנאלצו לגרום להם לגדול על ידי אחרים כדי להרוויח כסף, המיינקות הצ'יוצ'יאריות עדיין היו ואהובות בקרב תינוקות מניקים.

המיינקת המפורסמת ביותר מ Ciociaria הייתה Vincenzina Stirpeשהניקה את הנסיכה Mafalda di Savoia, בתו של המלך ויטוריו אמנואלה השלישי והמלכה אלנה ממונטנגרו.

התפשטות אבקת החלב גרם לאט לאט ל"טיפול בהנקה" להיעלם, אשר בכל זאת נותר בהיסטוריה.