רוצים לטוס לסופ"ש לטיול לרומא עם המתבגרים הקטנים שלכם? יש לכם יומיים וחצי בכדי ליהנות מרומא עם ילדיכם? להלן סיכום של יומיים וחצי ברומא עם מתבגרים (בני 7,13 ו-18).
אני אתחיל מזה שרומא קשוחה. הלכנו בכל יום בין 20-22 אלף צעדים, ואין ספק שזה מעייף. הגדולים התמודדו בקלות, הקטנה קיטרה וייללה. היה הרבה 'אני לא יכולה יותר' שאחריהם המשיכה ללכת עוד כמה אלפי צעדים.
אני מוסיפה גם שמוניות לחמישה אנשים לא היו בנמצא, גם לא דרך האפליקציה. אז או שהתפצלנו לשתי מוניות, או שהמשכנו ברגל. כי בינינו, מה זה עוד 3 ק"מ אחרי ה 15 הראשונים….
הגענו בשעות הצהריים, לדירה מאד מוצלחת ליד המדרגות הספרדיות. אזהרה – יש איזורים שרכבים לא יכולים להגיע אליהם, והדירות וכו' הרבה פעמים נמצאות בבניינים ישנים עם מדרגות. בגלל טעות בניווט מצאנו את עצמנו גוררים מזוודות על הכבישים העתיקים, לכמה מאות מטרים עד שמצאנו את עצמנו ואז סוחבים במעלה המדרגות.
ליום הראשון היה לנו מוזמן סיור אוכל עם עודד המקסים. סיור של ארבע וחצי שעות, בהן הוא קלע בדיוק לקהל שלו. סיפורים על מזימות ותככים, אפיפיורים ומסתורין. טעמנו פיצה, פסטה, קפה, גלאטו, ארטישוק מטוגן והכל היה אלוהי ומלווה באנקדוטות מטריפות. דברו איתו, הוא באמת איש קסום. http://www.marmatok.com
לנו עלה חמישים למבוגר, פחות לילדים הגדולים והקטנה הייתה חינם. כלל את הפיצה, קפה וגלידה, ואנחנו שילמנו במסעדה של הפסטות בהתאם למה שהזמנו, שזה בערך שרה אירו לאדם.
עבר בגטו היהודי, בפנתאון, פיאצה פיורי ועוד מלא, כולל הסברים והסברים על האוכל.
ממליצה לעשות את הסיור ביום הראשון, זה נותן קצת התמצאות והבנה של מי נגד מי. עברנו בפיאצות המרכזיות, ברובע היהודי ועוד.
במהלך הסיור נכנסו גם לפנתאון, ו… וואו. ידעתי, כלומר קראתי, שמעתי, אבל לא הייתי מוכנה לזה. באמת עוצר נשימה.
למחרת, הלכנו לאיזה שוק שלא היה מוצלח (פחות אוהבים שווקי פשפשים) ומשם, בהמלצת הקבוצה, לרכוש את הכרטיס המשולב בפורום. התור זז יחסית מהר, למרות שהיה שבת, ועד מהרה מצאנו את עצמנו משוטטים, מדמיינים את המבנים, הופכים את הכל לסיפור וקונטקסט בשביל הקטנה (הגדולים מאד שולטים בחומר). ממליצה למי שיכול להשיג את הספר של דני קרמן על רומא לילדים, יש שם כל מיני חידות, הסברים ופעילויות. לילדים מתחת לגיל 10.
משם לקולוסאום. שוב וואו. זה באמת עצום, וקסום. למי שמתלבט, אני כן ממליצה בחום לקנות כרטיסים ולראות מבפנים. אמנם את הפורום רואים לא רע מבחוץ, אבל החוויה מפוספסת לטעמי, כמו עצם המעבר בשער טיטוס וכו.
שאר היום היה שוטטות בפיאצות השונות, מזרקת טרווי כמובן, שוק פיורי, וללכת לאיבוד ברחובות הקטנים ולגלות אוצרות.
למחרת, יצאנו לכיוון הוותיקן. החלטנו שהגלריות יהיו טו מאצ' עבור החבר'ה שלנו והסתפקנו בהצצה מבחוץ וצפייה בהמונים שמחכים לדרשת האפיפיור.
ליד הוותיקן נמצא מוזיאון דה וינצי. הפתעה של ממש. מוזיאון הנדס און, בו יש מלא מייצגים של ההמצאות שלו, שאפשר להפעיל ולהבין איך עובדים. יש גם שחזורים של היצירות שלו ויכולנו להראות להם את הסעודה האחרונה (שעלתה הרבה בשיחה בחלק הראשון של הטיול בצפון איטליה) ואת המונה ליזה.
משם המשכנו למוזיאון משחקי המחשב http://www.vigamus.com/. האמצעי ואבא שלו היו באקסטזה. יש סיכוי שבעלי ניגב דמעת התרגשות למראה המחשב הראשון שלו… במוזיאון יש את כל אבולוציית משחקי המחשב, מהקומדור והאטארי ועד האוקולוס ומציאות מדומה. יש עשרות עמדות של משחקי וידאו, מכל הסוגים, ומסתבר שאני עדיין קורעת אותם בפק מן וספייס אינוויידרס, והם אותי במריו. החיסרון הגדול הוא המיקום של המוזיאון, חצי שעה הליכה מהוותיקן וכמעט שעה מהמרכז. לא הצלחנו להשיג מונית, אז הלכנו בגבורה. לא זרקנו אף ילד לטיבר (אם כי זה היה קרוב…). הגענו לרובע היהודי, ומשם לרחובות קטנים של דוכנים וחנויות (שמיד אוששו את הילדים) ובסוף גם הליכה לאורך ויה דלה קורסו, וכניסה לכל חנות איפור, חג מולד, דיסני, מגנטים ועוד.
אכלנו טוב (מאד), שתינו לא מעט יין משובח, החלטנו להתייחס אל גלידה כאל חמצן ושוחד מעורבבים יחדיו.
הגדולה, חובבת היסטוריה ומיתולוגיה, שבקשה שנגיע לרומא, הייתה מאושרת. קראה כל הסבר, ראתה כל עמוד, ותיארה בפירוט מרשים את הקרבות, ואת מערכות היחסים בין הקיסרים השונים. האמצעי זרם, בעיקר התלהב מהרעיון שארוחה יכולה (יכולה? אמורה!) גם לכלול פסטה/פיצה וגם בשר, והקטנה? מזל שהיו חנויות של טיגר ולאש, ומזל שהיא התחבבה עלינו בשנים אחרונות…היא טוענת שרומא זו לא עיר לילדים ושלא כדאי לחזור לשם עד שהיא לא מבוגרת
תודה רבה לקרן!
