"מתי נתנשק?" לה לה לה לה 🎼🎼🎼🎼🎼🎼
שמירת המרחב האישי והנשיקה האיטלקית המפורסמת!
לכל מדינה בה תבקרו, יש שורה ארוכה של כללים לא כתובים שכדאי להבין במהירות כדי למנוע "תקלות טכניות" והכוונה היא לעלבונות או מבוכה מיותרת. באיטליה תמצאו נתח הגון מכללים אלו 
זה יכול להתחיל באיך להזמין את הקפה שלכם, אילו צורות של פסטות מתאימות לאיזה רוטב, זה יכול להמשיך במחוות הידיים הדרמטיות של האיטלקים ועד לשימוש בצורת הפנייה לאנשים -"Tu" (פנייה לא פורמלית) – למשפחה, חברים וילדים. ו"Lei", בדרך כלל לאנשים שלא מכירים או לאנשי מקצוע כמו רופאים, עורכי דין או לדוגמה פנייה לשוטר . הניסיון להשתלב עם האיטלקים יכול להוות עבורכם לא פחות מאשר שדה מוקשים אחד המנהגים בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר למבוכה הוא לא אחר מנשיקת הלחי! כן, כן – נשיקה! את זה ניתן לראות במיוחד אצל מהגרים/עולים חדשים המתמודדים עם הדילמה הקשה: 'לנשק או לא לנשק' בכל פעם שהם פוגשים מישהו חדש. אך עם כל הצער והכאב, באיטליה אין חוקים ברורים בנושא כמו במדינות אחרות שיפתרו לכם את הדילמה. פירוש הדבר שיש סבירות גבוהה מאוד שתמצאו את עצמכם באיטליה, מנשקים בטעות מישהו על השפתיים, נוגחים באפו (לא מנשנשים כמנהג האסקימוסים ) או מסמנים את עצמכם כזרים מביכים.
באופן כללי, האיטלקים הם אנשים חמים שאוהבים לבטא את מה שהם מרגישים במיוחד בעזרת ה…ידיים! הם מאמינים גדולים במגע ובקרבה מאשר שכניהם הצפוניים יותר, ו"לנָשֶק" לשלום או במילים אחרות, לנשיקה כברכה יש היסטוריה ארוכה באיטליה! הרומאים הקדומים זוקפים לזכותם את הפצת הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה, אם כי הם בהחלט לא המציאו את המנהג. כתבים קדומים מהעת העתיקה, דנים באריכות בנשיקות וחושפים כי לרומאים היו שלוש קטגוריות שונות של נשיקות: נשיקה לוהטת (ה"נשיקה הצרפתית" של היום) נקראה 'savium', נשיקה על שפתיים חתומות כשהפה סגור נקראה 'basium', ואילו נשיקה על היד או על הלחי נקראה "osculum". אם תרצו ארחיב על כך את הדיבור בהמשך בעת העתיקה, פעולת הנשיקה לא הייתה קשורה באופן מובהק לאהבה כמו שהיא היום, בזמנו היא שימשה כסימן של כבוד; עבדים, למשל, היו מנשקים את אדוניהם. הרומאים השתמשו גם במושג המקראי של 'הנשיקה הקדושה' או 'נשיקת השלום' המתייחסת לנשיקת הקדושים על פי ספרי הבשורה, וכיום, כמרים לעתים קרובות מנשקים את המזבח במהלך המיסה הקתולית, בעוד שחלק מעולי הרגל הקתוליים מנשקים פסלים קדומים כמו זה של פטרוס הקדוש בבזיליקות ברומא, וכן גם את טבעת הדייג הסמלית של האפיפיור שהיא חלק בלתי רשמי ממחלצותיו (האפיפיור, למי שלא יודע, הוא יורשו ומחליפו של בכיר שנים-עשר השליחים של ישו המוזכרים בברית החדשה, שנחשב לאפיפיור הראשון – פטרוס הקדוש הלא הוא שמעון בן יונה – דייג יהודי מכפר נחום שעל שפת הכינרת) . נשיקת כפות הרגליים היא סימן של הערכה, כל כך הרבה אנשים דתיים נושקים לרגליהם של פסלים, וב"יום חמישי הקדוש" – חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא המציין את רחיצת רגלי השליחים על ידי ישו ואת הסעודה האחרונה כפי שתוארו בבשורות, האפיפיור רוחץ ומנשק את רגלי האנשים.
הבנת ההיסטוריה הארוכה של הנשיקה עשויה לתת לכם מושג כמה היא טבועה בתרבות האיטלקית, אבל לא בהכרח תעזור לכם כיצד לנהוג ואיך להתמודד עם "ברכה" שכזאת
שלא כמו בארצות הברית, שם חושבים האמריקאים שהם מחויבים לנשק את הלחיים בפועל דוגמת "הדודה מאמריקה" – באיטליה, מאמינים בחוק " 1/4 האינץ' " או במילים אחרות – שמירת המרחב האישי ובנשיקות באוויר.
אז קבלו כמה טיפים חשובים בנושא – ממני אליכם:
בגדול – "נשיקות הלחי" , הן נשיקות (אחת או שתיים) "בקטנה", אחת בכל צד.
אסור לשפתיים שלכם לגעת בשום פנים ואופן בלחי של האדם האחר אלא אם כן אתם חברים טובים במיוחד; במקום זאת, תשאפו למגע קל עם הלחי שלכם בלחי של האדם שעומד ממולכם ובעברית שֶחָה – חיכוך לחי בלחי! (זהירות: אין הכוונה לאותה "נשיקה אחת קטנה לפני שמכבים את האורות" שעליה שר שימי תבורי! זה יותר בכיוון של "נשיקה אחת רכה" של נורית גלרון הסתבכתם?
באשר לשאלת מיליון הדולר – לאיזה צד של הלחי בארץ המגף ניגשים קודם??? ימין או שמאל? אז זהו, למרות שנטייה ימינה היא בדרך כלל טבעית יותר, מומלץ בחום לקלוט רמזים מקדימים מהאדם שממולכם כדי להימנע מנגיחות הדדיות כואבות
כשמדובר בהחלטה מתי להשתמש בנשיקה, הנורמות התרבותיות משתנות מאזור לאזור באיטליה, אך ההחלטה מתבססת בראש ובראשונה על ההקשר וזה כולל בתוכו את המצב החברתי שלכם , את מינו של האדם האחר אותו אתם עומדים לנשק, והאם פגשתם את אותו אדם בעבר או לא.
ביום יום, נשיקה באיטליה היא ברכה לא רשמית, אז אל תמהרו להתכופף קדימה ולנשק כשאתם פוגשים את הבוס בפעם הראשונה, או כאשר המלצר שלכם לערב מציג את עצמו במסעדה.
הנשיקה באיטליה פחות נפוצה באירועים עסקיים ובאירועי עבודה ושמורה בדרך כלל למפגשים חברתיים לא פורמליים – גם אז, יש אנשים המעדיפים לשמור על המרחב האישי שלהם ומקפידים על כך במיוחד.
נשיקה כברכה באיטליה, נפוצה בדרך כלל בין שתי נשים, או אישה וגבר, בעוד שבדרך כלל גברים ילחצו זה לזה ידיים. אולם באזורים מסוימים, לרוב בדרום איטליה, "נשיקת לחיים" בין גברים היא הנורמה המקובלת. עקביות היא המפתח. ראו דוגמה את הגברים ה"מצ'ואים " החסונים מנאפולי שבדרום המגף הם לרוב גם ינפחו את החזה כשתפנו אליהם
אם נישקתם מישהו בפגישה קודמת, או שנישקתם אותו כשנפרדתם ממנו לשלום, דאגו לעשות זאת שוב כשתפגשו אותו אחר כך או ושוב כשתיפרדו, אחרת הוא עשוי לתהות מה הוא עשה כדי להעליב אתכם. האיטלקים מאוד רגישים , כבר אמרתי?
אך הדבר העיקרי שיש לזכור הוא לעקוב אחר ההובלה בזמן "ביצוע" הנשיקה כמו רקדן המוביל את הרקדנית על רחבת הריקודים – תנו לזה שממולכם להוביל את האקט אם אתם בקבוצה וכל השאר מבצעים את "טקס" הנשיקה, תרגישו חופשי לעשות כן, אבל אם אינכם בטוחים, עדיף לנהוג במשנה זהירות ולוותר על הרעיון. רק בגלל שאתם באיטליה זה לא אומר שאתם צריכים לאמץ כל מנהג מקומי בודד, כך שלא סביר שלאנשים יהיה אכפת אם תבחרו בלחיצת יד או בחיבוק במקום.
מבטיחה לכם להרחיב על סוגיית הנשיקות בעת העתיקה בהרחבה בפוסט הבא של
כל הזכויות של הפוסט שמורות ל Irit Cattonar
